הנה איפה אנחנו עומדים נכון לשבוע הזה: 1,108,535 רישומי רכב חיים, פרוסים על פני 73 אזורים, שנשאבו מ־1,375 מקורות. טויוטה מובילה את כל היצרנים עם 91,730 רישומים. ואי שם במקומות השישי והשביעי, פורד עומדת על 52,982 רישומים וקיה עומדת על 52,928.
זהו פער של 54 מכוניות. מתוך סך משותף של 105,910 בין שני המותגים, 54 זה כמעט כלום — 0.05% מהסך המשותף שלהם, בהחלט בתוך טווח התנודות היומיומיות של רישומים שעולים ויורדים באלף ומעלה אתרים. אם היו סורקים את אותם שני יצרנים שוב מחר, הסדר היה עלול להתהפך.
אני רוצה להקדיש את הרשומה הזו למספר הזה, כי האינסטינקט הראשוני הוא להתייחס אליו כאל טריוויה — צירוף מקרים משעשע, לשכוח ולהמשיך הלאה — ואני לא חושב שזה המצב. פורד וקיה שונות זו מזו כמעט כמו ששני יצרני רכב המוניים יכולים להיות. האחת בת 120 שנה, בנתה את זהותה סביב משאיות ומרחבי הכביש המהיר האמריקאי, ובעשור האחרון היא נפטרת בהדרגה מהסדאנים שלה. השנייה לא מכרה מכונית אחת בארצות הברית עד 1994, בנתה את המוניטין שלה על אחריות (warranty) ותמחור ערך, ובאותו עשור הפכה לשחקנית רצינית בשוק הרכב החשמלי. הן לא מתחרות על אותו קונה, אין להן שפת עיצוב משותפת, והיקפי מכירות הרכב החדש הגלובליים שלהן רחוקים מלהיות דומים — קיה מוכרת בשנה נתונה בערך מחצית ממה שפורד מוכרת. אז למה הן נוחתות כמעט באותה נקודה במאגר רישומים חי?
זה לא המותגים. זו המפה.
ספירת רישומי רכב יד שנייה, בכל רגע נתון, היא תוצאה של שלושה גורמים: כמה יחידות מכר מותג מסוים היסטורית באזורים שאתם עוקבים אחריהם, כמה זמן בעלים שומרים על הרכב לפני שהם מוכרים אותו מחדש, וכמה גדולים אותם אזורים במאגר הנתונים שלכם מלכתחילה. שנו כל אחד מהגורמים האלה, והמספר יזוז. וזהו הגורם השלישי — לא עוצמת המותג, לא איכות הייצור, לא העיצוב — שמסביר כאן את רוב התמונה.
השוק הביתי של פורד הוא ארצות הברית. במאגר הנתונים שלנו, ארצות הברית נמצאת כרגע ברמה של 48,127 רישומים — מספר משמעותי, אבל רק האזור החמישי בגודלו שאנחנו עוקבים אחריו, מאחורי צרפת (67,569), יפן (61,940), איחוד האמירויות הערביות (59,393) וקוריאה הדרומית (55,034). השוק הביתי של קיה הוא קוריאה הדרומית. וקוריאה הדרומית, בנתונים שלנו, מובילה למעשה על ארצות הברית בכמעט 7,000 מכוניות.
זה הפרט שמסגר מחדש את כל ההשוואה. פורד מעוגנת לאזור בית שבסריקה הנוכחית שלנו דליל יחסית. קיה — ואחותה התאגידית יונדאי — מעוגנות לאזור בית שמכוסה באופן לא פרופורציונלי לעומק. רישום מהשוק הקוריאני נספר בדיוק כמו רישום אמריקאי כשמסכמים יצרן ברמה גלובלית. כך שמותג עם נוכחות מכירות גלובלית קטנה יותר אך שוק בית מכוסה בצפיפות יכול בסופו של דבר להיראות, על הנייר, כשווה-ערך למותג עם נוכחות גדולה בהרבה אך שוק בית דליל יותר.
| מותג | רישומים גלובליים | אזור הבית | רישומים באזור הבית |
|---|---|---|---|
| פורד | 52,982 | ארה"ב | 48,127 |
| קיה | 52,928 | קוריאה הדרומית | 55,034 |
| יונדאי | 60,937 | קוריאה הדרומית | 55,034 |
המספר של יונדאי מחזק את זה. היא האחות התאגידית של קיה, מיוצרת באותה מדינה, נמכרת דרך רשתות סוכנויות חופפות ברוב העולם — ובכל זאת היא מובילה על קיה ב־8,009 רישומים למרות אותו בסיס בית משותף. כך שאפקט קוריאה הדרומית גם הוא לא כל הסיפור; גורמים ספציפיים למותג (מגוון הקרוסאוברים/ה־SUV הרחב יותר של יונדאי, נוכחות ארוכה יותר באירופה) עדיין מפרידים בין השתיים. זהו רצפה, לא תקרה.
אני בודק את לוח המובילים הזה רוב הבקרים, יותר מתוך הרגל מאשר מתוך צורך ממשי — החמישייה העליונה כמעט לא זזה משבוע לשבוע. זה קרה דווקא ביום שלישי שקט, כשהבחנתי שפורד וקיה חצו זו את זו בפעם השלישית בחודש, כמו שני שחיינים שממשיכים להחליף ביניהם את ההובלה ברוחב אצבע.
מה זה אומר אם אתם משווים בין השתיים
שום דבר מכל זה לא טוען שפורד וקיה הן רכישות יד שנייה שקולות — הן לא, וכלכלת שוק היד השנייה שונה מאוד בין השתיים. המלאי של פורד, שנשען בכבדות על ארה"ב, נוטה למשאיות ורכבי שטח (SUV) גדולים יותר עם מחזורי בעלות ארוכים יותר וערך שימור גבוה במיוחד, ידוע לשמצה, דווקא בדגם ה-F-150, גם כשמצבת הסדאנים הכללית של המותג מתאדה. המלאי של קיה, שנשען בכבדות על קוריאה הדרומית, נוטה להיות צעיר יותר בממוצע — המוניטין של המותג באמינות ובתמחור ערך הוא עדכני יותר, כך שנתח גדול יותר ממה שמופיע ברישום הוא רכבים מ־2015 ואילך, מה שמתבטא בעקומות פחת הדוקות יותר במודלים שאנחנו מאמנים לחיזוי מחירים.
אם אתם מתלבטים בין פורד יד שנייה לקיה יד שנייה באותה קטגוריית גודל וטווח מחירים, שוויון מספר הרישומים לא אומר לכם כמעט כלום על מי מהן הרכישה הטובה יותר. מה שהוא כן אומר לכם הוא משהו על איך לקרוא כל דירוג יצרנים שתראו במאגר נתונים כמו שלנו, או של כל אחד אחר: המספר הוא תוצר של גיאוגרפיה לא פחות מאשר של פופולריות. לפני שאתם מסיקים שמותג אחד "גדול" יותר מאחר, כדאי לשאול אילו אזורים עושים את הספירה.
