רוב הזמן שלי מוקדש למכוניות יד שנייה — 1.1 מיליון מודעות, 73 אזורים, התחלופה הרגילה של ירידות מחיר ומודעות שמתפרסמות מחדש. אז כשנתוני נדל"ן התחילו לנחות באותם לוחות בקרה שאני משתמש בהם למכוניות, לא ציפיתי שזה יעניין אותי במיוחד. זה כן עניין אותי, ומסיבות שלא היה להן שום קשר לתוכנית המקורית.
הנה היומן, פחות או יותר לפי הסדר שבו באמת שמתי לב לדברים.
יום ראשון: המספר שלא זז
הדבר הראשון שאני בודק בכל פיד חדש הוא הסה"כ, כי סה"כ משקר פחות מכל דבר אחר בתחום הזה. נדל"ן עמד על 601,702 מודעות. בסדר. אחר כך פיצלתי לפי אזור, והמספר הפסיק להיראות כמו פריסה גלובלית והתחיל להיראות כמו פרויקט של מדינה אחת עם שגיאת עיגול צמודה אליו: יפן לבדה ייצגה 588,644 מתוך אותן מודעות. זה 97.8% מכל מה שיש בפיד.
לשם השוואה, נתוני המכוניות שלנו פרושים על פני 73 אזורים כשאף אחד מהם לא עובר 6% מהסה"כ (צרפת, הגדולה שלנו, עומדת על 67,569 מתוך 1.1 מיליון — כ-6.1%). נדל"ן פועל בריכוזיות פי שש-עשרה מזו. התלבטתי אם זו תקלה במתייג האזורים לפני שנזכרתי מה באמת מניע את זה: הפורטלים היפניים לנדל"ן עצמם מפרסמים כמות עצומה של akiya — הבתים הכפריים הנטושים או כמעט-נטושים שהממשלה מנסה להיפטר מהם כבר שנים, לעיתים במחירים שגורמים ל-Corolla יד שנייה להיראות כמו רכישת יוקרה. הפורטלים האלה יסודיים, קריאים למכונה, ועצומים. הפורטלים של כולם האחרים — עדיין לא.
יום שני: מחפש את ה-2.2% הנותרים
רציתי לדעת איך נראים "כולם האחרים", אז שלפתי את האזורים שאינם יפן וסידרתי אותם בשורה.
מצרים עוקפת בקושי את גרמניה, מה שהפתיע אותי — הייתי מנחש ששוק גדול ומתועד היטב כמו הגרמני יעלה על קהיר בדגימה אקראית. גם סרי לנקה מחזיקה בעקביות בספרות בודדות בגובה אלפים. ואז יש מצוק: ארבע מדינות מרכז אמריקה — גואטמלה, ניקרגואה, פנמה ואל סלבדור — עומדות על 80, 80, 80 ו-78.
יום שלישי: שלושה מספרים זהים הם לעולם לא צירוף מקרים
המצוק הזה הוא מה שבאמת עצר אותי. שלוש מדינות שמגיעות בדיוק לאותה ספירה זה לא סיגנל שוק, זו טביעת אצבע. כשגואטמלה, ניקרגואה ופנמה מציגות כולן בדיוק 80 מודעות, זה לא שלושה משקים שמתכנסים במקרה לאותו גודל מלאי — זה מקור אחד במעלה הזרם עם תקרת עמוד קשיחה של 80, שמזין את שלושתן באותה צורה. ה-78 של אל סלבדור הוא הרמז שמאשר את זה: קרוב מספיק כדי להיות אותו מקור, שונה מספיק כדי להוכיח שזו לא שגיאת העתק-הדבק ב-pipeline שלנו. אי-שם יש מצרף נדל"ן אזורי שמגביל את עמודי התוצאות החינמיים לכ-80 מודעות למדינה, וכל עוד לא נעקוף אותו — מקור ישיר במקום מצרף, או דפדוף מעבר לחומה שהוא מציב — ארבע המדינות האלה ימשיכו להיראות זהות וזעירות בלי קשר לגודל האמיתי של השווקים שלהן.
זה החלק הלא-מבריק בבניית כל מאגר נתונים חדש בצורה כנה: המספרים הראשונים שאתה מקבל הם לא השוק, הם הצורה של המקורות הנוכחיים שלך. אני מעדיף לגלות את זה בשבוע הראשון מאשר לפרסם פוסט "השווקים הקטנים ביותר בנדל"ן במרכז אמריקה" שבנוי על מגבלת עמודים של סקרייפר.
יום רביעי: מה שבאמת הפתיע אותי
לא הריכוזיות של יפן — לזה בערך ציפיתי מראש, בהתחשב בכמה מהסיגנל הקיים שלנו לנדל"ן כבר הגיע ממקורות יפניים מצד המכוניות של העסק. מה שהפתיע אותי היה עד כמה בעיית איכות הנתונים הייתה קריאה בלי שום כלי מיוחד. לא צריך רקע בסטטיסטיקה כדי להבחין בשלושה 80-ים ברצף. צריך רק להסתכל על המספרים לפי הסדר, וזה בעצם רוב העבודה הזאת.
זה גם מיסגר מחדש משהו לגבי נתוני המכוניות שלנו שהפסקתי לשים לב אליו כי התרגלתי אליו: 73 אזורים עם פיזור אמיתי, אף אזור לא מעל 6.1%, 1,375 מקורות עצמאיים שמזינים את זה — ההתפלגות הזו היא לא המצב הטבעי של מאגר נתונים גרוד, היא שמונה שנים של עקיפה מכוונת בדיוק של אותו סוג חומת מצרף שהופיעה עכשיו ביום השלישי של פיד הנדל"ן. כל אחד מ-73 האזורים האלה התחיל את דרכו נראה בדיוק כמו גואטמלה.
איפה זה עומד עכשיו
נדל"ן עדיין לא מוצר — זה סיגנל שאנחנו עוקבים אחריו בזמן שצד המכוניות ממשיך לפעול, שורה אחת במפת דרכים ארוכה יותר לקראת כיסוי נדל"ן רחב יותר. אבל שבוע של מעקב אחריו בזמן שהוא מתמלא היה תזכורת נאה לסדר שבו דברים באמת קורים: להעלות את הפיד לאוויר, לחשוד במספרים עגולים, למצוא את החומה, ואז לבנות דרך לעקוף אותה. יפן תפסיק להיות 97.8% מהפיד הזה באותה דרך שבה צרפת, לא איחוד האמירויות ולא יפן, הגיעה לראש ספירת המכוניות שלנו — על ידי הוספת מקורות עד שאף אחד מהם לא יכול לשלוט בסה"כ במקרה.
